כאשר הילד מגלה קשיים בתחומי הלימוד או כאשר אובחן כבעל לקות למידה, ניתן לסייע לו בהוראה מתקנת.
תהליך הסיוע מתחיל בהערכה דידקטית של הלומד, הערכה זו מספקת מידע על מוקדי הקושי ומוקדי הכוח של הלומד. דרך מידע זה תפותח תכנית המותאמת לתלמיד, שתתמקד במוקדי הכוח שלו על מנת לעקוף את הקשיים ולספק לו חוויות של הצלחה.
כדי להגיע עם הילד למיצוי יכולותיו, חשוב ליצור קשר אישי וחם עמו על מנת להעלות את רמת המוטיבציה שלו ולגרום לו תחושה של הנאה בתהליך הלמידה

הוראה מתקנת היא:

הוראה המכוונת ישירות לצורכי התלמיד אשר איננו מתפקד בהתאם למצופה ממנו על פי רמתו השכלית ו/או הישגיו הלימודיים בכיתתו. יש מהחוקרים המזהים סוג זה של הוראה עם הוראה רגילה.

ההוראה המתקנת נחשבת כסיוע לשיקומו של התלמיד לשם פיתוח יכולתו לנצל את כושרו ואת ידיעותיו, כך שיוכל לתפקד במיטב יכולתו בכיתתו ובחברת בני גילו וכדי שיוכל להתפתח לאישיות בעלת ערך עצמי וחברתי.

הוראה מתקנת טובה מחייבת טיפול בילד כולו ואינה רק מאמץ לסגירת הפערים בין הישגי הלומד לבין הישגי כיתתו.
מטרתה של הוראה זו להביא את התלמיד לידי שליטה טובה יותר במקצוע מסוים, שימוש פונקציונלי בחומר הנלמד והשתלבות נעדרת חרדה במערכת הפעילויות של בני כתתו.

בהוראה מתקנת משולבות שתי מערכות יסוד:

• מערכת עקרונות טיפוליים:

1. יצירת קשר בין המורה לבין התלמיד.
2. הבניית המציאות.
3. סיוע לתלמיד באמצעות הגדרת קשייו.

• מערכת עקרונות דידקטיים:

1. עריכת אבחון דידקטי/פסיכודידקטי.
2. התאמה אינדיבידואלית של תוכנית הלימודים המתקנת.

הצלחתה של ההוראה המתקנת תלויה במספר גורמי יסוד הקשורים בתלמיד, במורה ובשיטת ההוראה. לרצונו של התלמיד להתאמץ על מנת לצמוח ולהשיג את אשר ביכולתו להשיג יש תפקיד מכריע בהצלחת הטיפול. אולם לא פחות מכך תלויה ההצלחה באמון שנותנים המורה ויתר הגורמים המטפלים בילד, ביכולתו לצמוח ובחתירה עקבית וסבלנית לקידומו.

 הדרך ללמוד איך ללמוד או איך ללמוד בדרך יעילה יותר.

אסטרטגיה היא קביעת מטרות ובחירת דרכי פעולה למימושן. אסטרטגיות למידה הן הכלים ודרכי הפעולה שאותן מאמץ התלמיד במטרה להבין וללמוד חומר חדש או להכין מטלה. אסטרטגיות למידה שייכות לתחום הקוגניטיבי ולפיתוח מודעות מטה קוגניטיבית של התלמידים. אסטרטגיות אלו משפרות את זכירת החומר הנלמד, מסייעות ביכולת הוצאת העיקר מן הטפל, מאפשרות לתכנן ולארגן את החומר הנלמד ומכאן ליכולת לענות נכון על שאלות שנשאלות.

אסטרטגיות למידה נועדו לשפר את איכות הלמידה. באמצעות:

• אסטרטגיות כלליות כמו תכנון, הצבת מטרות, זיהוי קשיים, מציאת האסטרטגיה המתאימה מתוך מגוון אסטרטגיות הלמידה הקיימות.
• אסטרטגיות קלט-פלט-תהליך: הבנת הנקרא (קלט) יכולת הבעה בכתב ובעל פה (פלט) , ניהול הזמן (תהליך).
• אסטרטגיות פרטניות כמו:
  • שינון שיכול להתבטא על ידי שינון בעל פה או העתקת הטקסט פעם אחת לפחות (ורצוי מספר פעמים)
  • חלוקה וקיבוץ לקבוצות: יצירת קשרים בין פרטים. סידור על פי תוכן (מאכלים, צבעים, פעילויות). יצירת ראשי תיבות כעזר לזכירה (דצך-עדש, אהו"י, פזצטא, בכל"ם). מניית פריטים בתוכן (יש ארבעה צבעים, שלושה גדלים, שמות של שישה אישים)
  • ארגון החומר הנלמד: חלוקה להגיוני מול לא הגיוני. המחשה בדרך של יצירת תמונה בה נמצאים כל הפריטים המוזכרים במשפט. טבלאות, תרשימים, רשימות בעד ונגד.
  • עיבוד והרחבה: קישור ריגשי לפריטים בחומר הנלמד. שיפוט (מה אני חושב על..., איך הייתי מתנהג...).

חשוב לדעת-הוראה מתקנת ואסטרטגית למידה הן לא שעור פרטי רגיל!!!!!